הכרעת דין בתיק תת"ע 8233-01-13

כנגד הנאשמת נרשמה ביום 27.10.11 הזמנה לדין בגין עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור בניגוד לתקנה 22 (א)  לתקנות התעבורה.

הנאשמת כפרה באישום המיוחס לה וביום 04.09.2012 נשמעו בפני הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העידה עדת התביעה השוטרת איילת פיינברג, עורכת הדו"ח, והוגש הדו"ח  שערכה (ת/1) וכן סקיצה שציירה ביום הדיון באולם בית המשפט לבקשתי (ת/2).

ואלה העובדות הרלוונטיות לביצוע העבירה על פי גרסת המאשימה :

ביום 22.07.12 בסמוך לשעה 08:35 נהגה הנאשמת פרטית מזדה ברמת גן ברחוב זבוטינסקי, מדרום לצפון, התקרבה לצומת עם רחוב בן גוריון, ופנתה ימינה לכיוון מזרח.

בכיוון נסיעת הנאשמת לפני ואחרי הצומת כאמור, מוצבים 2 רמזורים, אשר בעת שהנאשמת נסע בצומת היו תקינים, ופעלו כיאות.

נטען כנגד הנאשמת כי נכנסה אל  הצומת כאמור בנסיעה רצופה, מבלי לעצור את הרכב לפני קו העצירה המסומן על פני הכביש לרוחבו לפני הצומת, וכי בכך נכנסה לצומת בניגוד לאור האדום שדלק ברמזור אותה  שעה.

על פי גרסת השוטרת, התבוננה זו על הרמזור המרוחק בצומת ובעת שהאור ברמזור התחלף מירוק לאדום סובבה מיד את מבטה לכיוון דרום, והבחינה ברכב הנאשמת כשהוא נמצא מרחק של כאבן שפה אחת לפני קו העצירה וכן רכבה המשיך בנסיעה רצופה ופנה שמאלה לרחוב בן גוריון, שם נעצר על ידה.

דברי הנאשמת בתגובתה במקום לקבלת הדו"ח כפי שנרשמו ע"י השוטרת היו:-

            " לא היה אדום שעברתי היה כתום "       -  וכן  -

            " זהו את מרוצה עשית מעשה גבורה, על זה לא יקפיצו אותך בדרגה "

בכך טוענת המאשימה כי הנאשמת לא מילאה אחר הוראות הרמזור המוצב בכיוון נסיעתה, ועברה עבירה  כמיוחס לה בכתב האישום.

על פי גרסת הנאשמת, צייתה לרמזור המוצב בכיוון נסיעתה, בכך שבעת שפנתה ימינה ונכנסה לצומת דלק לטענתה אור ירוק ברמזור.

לגרסת הנאשמת, השוטרת ישבה בניידת כשרגליה מחוץ לניידת ופניה לכיוון כללי צפון. בצורה כזו, טוענת הנאשמת כי השוטרת לא יכולה הייתה להבחין כלל ברכבה בעת שעבר על קו העצירה ובעת שנכנסה לצומת.   עוד לטענתה ממקום ישיבת השוטרת כמתואר לא יכולה השוטרת להבחין בקו העצירה המסומן לפני הצומת.

בנוסף, טוענת הנאשמת כי השוטרת לא יכולה הייתה לראות כלל את הרמזור המוצב לפני הצומת בכיוון נסיעתה, וכמו כן לא יכולה הייתה להבחין במקביל ובעת ובעונה אחת גם ברמזור המרוחק (הצפוני) בצומת וגם בקו העצירה,  המרוחקים זה מזה.

לאור זאת טוענת הנאשמת כי לא ניתן להוכיח כי נכנסה לצומת  באור אדום.

הנאשמת הגישה תמונה שצילמה לדבריה בעצמה במקום כשבועיים לאחר רישום הדו"ח. התובעת התנגדה להגשת התמונה מכיוון שלא הוצגה בחקירה נגדית לשוטרת.  התרתי הגשת התמונה אשר סומנה נ/1.

בתמונה (נ/1) מבקשת הנאשמת להציג מבט כללי של הצומת מכיוון צפון. לטענתה התמונה ממחישה את טענתה כי השוטרת לא יכולה לראות את קו העצירה ממקום ישיבתה בניידת, שעמדה אחרי הפניה ימינה ברחוב בן גוריון.

לאור כל האמור, ומכאן נובעת  כפירתה.